#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכז: 1 במה נחלקו ר' יהודה וחכמים האם נאמן אדם לומר זה בני בכור וכיצד סבר שמואל?	"ר' יהודה דרש &quot;יכיר&quot; יכירנו לאחרים, חכמים חלקו עליו וסברו שאינו נאמן כנגד חזקה אלא במקום דצריך היכרא [ונצרך קרא ד&quot;יכיר&quot; לנכסים שנפלו לו לאחר מכן ולר&quot;מ כשהוא גוסס, דבנכסים של עכשיו הוא נאמן במיגו שיכול לתת לו מתנה].<p dir=""rtl"">שמואל הסתפק אם הלכה כר&quot;י אם לא, לכן אמר שיכתבו הרשאה זה לזה.</p>"	בבא בתרא קכז:		ח'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכז: 2 האומר בני הוא וחזר ואמר עבדי הוא, עבדי הוא וחזר ואמר בני הוא האם נאמן (בסתמא, כשמשמש כבן או כעבד ועל בית המכס)?	"האומר בני זה וחזר ואמר עבדי זה - אף דמשמש כבן והיה סברא לומר שהתכוין שמשמש כבן אינו יכול לחזור ולומר שהוא עבד.<p dir=""rtl"">אמר עבדי הוא וחזר ואמר בני הוא - נאמן, דמשמש לי כעבדא קאמר, אבל אם אמר דקרו ליה עבדא מצר מאה (ששוה מאה זוז), אינו נאמן ואפ' דמשמש ליה כעבד (שיש יותר סברא לומר שהתכוין משמש לי כעבד).</p><p dir=""rtl"">בבית המכס הסברא להיפך, אמר בני וחזר ואמר עבדי - נאמן, אמר עבדי וחזר ואמר בני - אינו נאמן.</p>"	בבא בתרא קכז:		ח'
